על הקולוניאליזם האירופאי.

"למען השם!...

על הקולוניאליזם האירופאי.

בעבר, לא היו "מדינות" באפריקה, וילידיה, שבטים מסוגים שונים, קיימו אורח חיים שאמנם השתמש במשאבי האדמה – צמחיה ובעלי חיים – אך לעולם לא הביאם לידי הכחדה וחורבן. ההיפך הוא הנכון. חייהם של הילידים היוו חלק בלתי נפרד ממחזוריות המרקם הטבעי. באותו אופן, נשמר גם היחס שבין שבט אחד למשנהו, בדיוק ובהרמוניה חיוביים ובונים, בין אם בעתות של שלום ובין אם בעתות של סכסוך, שנפתר בדרכים ששמרו על איזון והמשכיות של חיים הדדיים, הרמוניים.

תהליך ההשתלטות האירופאית על יבשת אפריקה העצומה, הואץ מאוד ברבע האחרון של המאה ה – 19. התיעוש המואץ שהתרחש באירופה חייב מקורות אספקה חדשים ושוטפים להזנת התעשייה, ופיתוח שווקים חדשים עבור העודפים העצומים של תוצרתה. הכיבוש הפך ל"מרוץ" בין שליטי המדינות. נוספו לכך מניעים צבאיים אסטרטגיים של שליטה בחופי אפריקה ובתעלת סואץ על מבואותיה, להבטחת השליטה על דרכי המסחר בין מדינות אירופה לבין מושבותיהן שבאסיה ובמזרח התיכון. מבחינה פוליטית, המניע היה תחרות על יוקרה לאומית, כך שככל שמעצמה אחת הגבירה את תחומי שליטתה, שאפו האחרות להשיגה, תהליך שסופו היה כיבוש מרבית אפריקה.

למניעים הכלכליים, אסטרטגיים ופוליטיים לכיבוש, נלוותה האמונה שמחובתם של האירופאים להנחיל את תרבותם הנוצרית והטכנולוגית, שנתפסה בעיניהם כנאורה ביותר בעולם, אל העמים הנחשלים והנחותים שיישבו את אדמות הכיבוש שלהם. אמונה זו, היוותה כסות אידיאולוגית, לשאר המניעים אחרים, בבחינת– "להביא את אור הציוויליזציה" אל העולם הפרימיטיבי על יושביו. גישה גזענית ומתנשאת ללא ספק.

הכיבוש קיבל תוקף חוקי ב"וועידת ברלין" שהתכנסה בין השנים 1884-85, בה נכחו נציגים מארה"ב ומ14 מדינות אירופאיות, ובה גובשו עקרונות חלוקתה של אפריקה בין המעצמות.

החלוקה האירופאית נעשתה משיקולים ואינטרסים אירופאיים בלבד, והתעלמה לחלוטין מהחלוקות הפוליטיות - חברתיות הקיימות, מאינטרסים ומערכי תרבות מקומיים.

הכיבוש הקולוניאליסטי, החל להשתלט על אדמותיהם של הילידים הכפריים, ולחצות שטחים שלמים שהופרדו באופן שרירותי, תוך גרימת סכסוכים מכוונת שמטרתה שליטה בקרקע והפיכתה ל"קולוניה" בלגית, בריטית, צרפתית, פורטוגזית וכן הלאה. ילידים מצאו את עצמם כפופים כעת למדינה אחת, עם שבטים שכנים בעלי אופי, תרבות ומנהגים שונים לחלוטין משלהם, וקרועים מחלקים מבני שבטם המקורי, שנכללו כעת בתחומה של מדינה – קולוניה – אירופאית אחרת. מאות אלפי בעלי חיים נשחטו למטרת מסחר בשנהב ופרוות - סמלי סטאטוס עבור הציידים או השליטים האירופאיים, או לשם רווחים פיננסיים, למשל ממכירת אברים שונים (אברי מין של נמרים למשל) עבור שווקי הרפואה הסינית הבלתי נלאים כמו גם לשעשועי ספורט. שטחי ענק של צמחייה טבעית הוסבו לשטחי מרעה לבקר ולחקלאות, נסללו כבישים לצורך שיפור תנאי העברת הסחורות והוקמו נמלים בחופי הים הטבעיים. זכותם של ילידי אפריקה לצוד, כפי שעשו אבותיהם משך אלפי שנים, נשללה מהם בידי שליטי הקולוניה שהמשיכו מצדם לבזוז בהיקף בלתי יתואר את אוצרותיה של אפריקה (צמחייה, בעלי חיים, מחצבים, מינרלים, זהב וכן הלאה). ללא יכולת לצוד או לנדוד אל אדמות חדשות לצורך קיום מחייה טבעית, החל מעגל ההרעבה, הניצול והעוני של תושביה המקוריים של אפריקה. 

שנים מאוחר יותר, במאבק להשתחרר מהכיבוש הקולוניאלי, הוצפה אפריקה בכלי נשק אוטומטיים. הקלצ'ניקוב החליף את המלכודת ככלי הנשק הבלתי חוקי, ומידת הרג בעלי החיים הפכה יעילה ומסוכנת בהרבה. מלחמות אזרחים עקובות מדם הולידו כנופיות מזויינות שעשו שמות בחיות הבר.

97% מהקרנף השחור נשחטו במשך פחות מ 20 שנה. כ 2500 נשארו בעולם. 45 מיליון שנות אבולוציה ללא אויבים טבעיים– וזמנו של הקרנף השחור הולך ואוזל...

בניסיון להציל את הקרנף, פקחים נאלצים כיום לירות בציידים, שמצדם יורים בהם כדי להרוויח את לחמם, כדי לשרוד.

אחד המקרים, לדוגמא, מתאר אסיר שמרצה חמש וחצי שנים בעוון ציד של 16 קרנפים משך שבועיים. האסיר סיפר בראיון בכלא, כי עשה זאת על מנת להרוויח מספיק כסף, שבו התכוון לרכוש דבר חשוב מאוד לעתיד משפחתו – מטחנה. מטחנה, בה התכוון לטחון תירס...

קרן הקרנף נחשבת בעלת סגולות מרפא עבור הרפואה הסינית המסורתית עד היום, וסוחרים תאווי בצע מרוויחים סכומי עתק עבור מכירתה, תוך ניצול ציני של מצוקתם של עניים שנואשים ללחם עבור משפחתם, ויסכנו את חייהם בצייד לא חוקי עבורו.