ילדות ונערות.

את הפרטים העובדתיים - (למי שאצה לו הדרך) - תוכלו לקרוא בלבן, ואת הסיפורים האישיים והפיקנטיים - בכחול... חיוך

 

1974, לימודי כינור, 3 שנים אצל גב' אנה רוסנובסקי. זה היה קשה נורא! ולכן ניסיתי משהו אחר. במקביל, שיעורי תאוריה וריתמיקה בקונסרבטוריון הישן, ברח' הר נבו בתל אביב. באוטובוסים לתל אביב מבת ים, למדתי שעשן ופיח אינם - ולעולם גם לא יהיו - חברים שלי... יום אחד ראיתי אישה שהייתה בבניין שם, מנגנת בחליל צד...

1977, לימודי חליל צד, 5 שנים אצל מר סרג'יו פיידמן. כשלא היה מרוצה, היה צועק ואומר מיד - "אל תתייחס שאני צועק..." במבטא ארגנטינאי מובהק. היה לו מקל מעץ שבו היה מכה בשולחן בעוז לשמירת הקצב... וכשהייתי צריך לנשוף צליל חדש שלא הכרתי, צליל גבוה במיוחד, היה אומר בקול - "תרררביץ!"... במקביל, המשך לימודי הרמוניה מסורתית וסולפג' בקונסרבטוריון תל אביב (החדש) ברח' שטריקר. זה היה כיף! אקורדים... הרמוניה קלאסית... משהו! אח"כ התחיל ללמוד לבדו גיטרה, ויותר מאוחר פסנתר וכלי הקשה. זה קרה כך: עזבתי את החליל, והצטרפתי לתנועת הנוער העובד והלומד. חברים, חברות, טיולים, פעולות, ראשית התום של נערים ו... נערות... היו שם כמה חברים שבאו עם גיטרות, שבדיוק החלו ללמוד לנגן. הסתכלתי, ורציתי גם! תפסתי מאוד מהר את האקורדים הראשונים. הייתה לאבי גיטרה ישנה, עליה ניגנתי בבית, ואח"כ בטקסים של התנועה, ואח"כ בתיכון וכך הלאה... אבל כשמישהו ניגן לראשונה את מתי כספי - אזניי וליבי הזדקרו, נשימתי נעתקה... מצאתי! כזה אני רוצה! זוהי המוסיקה שרציתי לעשות! מקצבים אקזוטיים! אקורדים נפלאים שלא מפסיקים להפתיע! עולם שלם של מסתורין מלא יופי ופלא, שלא ידעתי... ומצד שני - שדיבר אלי בעוצמה, בשפה שתמיד ידעתי... מוכר ושאינו מוכר, קסום ומוזר בו זמנית.

אז ורק אז, חזרתי למוסיקה והתמסרתי לעשייה מוסיקאלית כעניין עיקרי לכל ימי חיי.

1982, בגיל 14 - השתתפות בלהקת הגדנ"ע כזמר, נגן ושחקן - להקה שהופיע בבסיסי גדנ"ע בכל הארץ. נגני אותה להקה היו להקת "ווליום", שהפכה לימים ללהקת "נוער שוליים" יחד עם מיקיאגי.

1984-88, זמר במקהלה הקאמרית ואח"כ במקהלה הפילהרמונית של תל אביב בניצוחו של מר סטיבן סלואון - הופעות בכנסי מקהלות חשובים בכל הארץ ובקונצרטים - ביניהם -"דפניס וכלואה" מאת מוריס ראוול עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, המיסה הגדולה של מוצארט ועוד הרבה... זו הייתה החוויה המוסיקאלית מהעוצמתיות שחוויתי - שירה במקהלת אקפלה מעורבת של בני נוער לפני ועם הגיוס, ועוד תחת שרביטו של מר סטיבן סלואון - מנצח יוצא מין הכלל, ואחד הנחשבים היום באירופה ובעולם. מאז לא הייתה בארץ עוד מקהלה כזו... השתתפות בפרוייקט "מתא"ן" – (מפעל תרבות ואומנות לנוער) כזמר במקהלה, בניצוחם של סטיוון סלואון, אבי יעקובוביץ', אבנר איתי ואחרים. במקביל, החל מכיתה ט', ניגן שר ועיבד שירים בטקסים, אירועים והצגות (למדתי במגמת תיאטרון בתיכון שז"ר בבת ים) של כל השכבות כולל בהצגות של י"ב... במתא"ן פגשתי את דני רובס, שתמך בי מאוד בהמשך הדרך.

בן 16 בתיכון.