על חשן.

חשן הינו אלבומי הבכור, פרי עבודה שנמשכה כשנה וחצי או שנתיים (אם כוללים את זמן עיצוב העטיפה והדפסת הדיסק).
 
באלבום שניים עשר שירים (12 אבני חשן), אחד עשר בעלי שירה עם מילים ופתיח כלי אחד.
כל שיר מעובד באופן ייחודי ושונה מקודמו וברמות שונות, ייחודיות ורב גוניות של תיזמור.
המשותף לכלל השירים הינו האופן האקוסטי - קלאסי בו הם מוגשים ומתוזמרים. באותה נשימה, יש לא מעט שימוש באמצעים ממוחשבים - אלקטרוניים, אם כי רק כצבע שאינו שונה בגישה אליו מכל צבע כלי אקוסטי אחר ולא שתלטני או עיקרי ברמת התיזמור.
 
חשן הינו מסע בזמן אל מעבר לגבולותיו ובחזרה.
הוא דומה למסעו של המחפש הרוחני, שהינו מסע אל מעבר לתחומי הזמן - מרחב, מעבר לתחומי הרגש - מחשבה, אל מישורי הדממה האוניברסליים הכלליים, שמתגלים אלינו בשקט של הווייתנו, שקט שמתגלה כעצמיותנו שאינה תלויה בדבר. עצמיות שאינה תלויה במשורי הלידה והמוות, התשוקה והפחד, האחד מול הרבים, שאינו תלוי בעולם השניות שהינו - החיים.
מתוך מרחבי השקט שמתגלים אלינו בעת ההתגלות הרוחנית בדבר השאלה - מי אני ? - מתממש לנגד רוחנו ממש עולם שונה לחלוטין מזה שהכרנו שתלוי היה ונבע מתוך עולם המחשבה והרגשות הרגילים שלנו.
ממשות חדשה לאין שיעור זו, שהיא שיעור שאינו תלוי אלא בהתנסותנו הישירה והבלתי אמצעית עמו ועם סגולותיו, ממשות זו מנביטה נבטים של חסד מתוך עולם חדש של אינטליגנציה, דממה וחכמה. אז ורק אז, יכולה לנבוט בתוכנו ומתוכנו א ה ב ה שאיה תלויה בדבר. א ה ב ה שלא ידענו שאפשר. א ה ב ה אין שני לה.
 
א ה ב ה זו, היא החזרה מהיציאה מעבר לתחומי הזמן שההתגלות של רוחנו שרתה אותנו בה, חזרה אל תחומיו של הזמן מרחב אלא שהפעם - בדרך שלא משקפת שום דבר מעולמינו הפנימי, אלא, שהינה שיקוף זך ומבריק של דממת המוות שהינה הווית עצמיותנו הבלתי מעורערת ושאינה ניתנת להריסה ושאינה חצויה לשניים - אתה ואני - יש רק אחד והוא שחי כעת ובוחר בתור החיים עצמם, בתוך החיים עצמם.
אלא, שלא זו בלבד ש א ה ב ה חדשה זו חוזרת אל מרחבי הזמן שרויה בדממה נצחית שאינה שרויה בפחד משום שהיא איננה בת תמותה, יש לה כעת יכולת שלא ידעה קודם היותה שילוב של שקט ושל אדם. דרך האדם, יש לה יכולת להתמזג אל ממד חדש של בריאה. ממד חדש של שניות. ממד של שני לבבות שמתמזגים לכדי ישות אחת של אור זוהר שלא הייתה קודם - שילוב של דממה ושל שמחה. של דממה ושל חיים. של הוויה ושל התנסות...
 
כל זה הינו חשן.
השירים שפותחים את האלבום מרגיעים את המקשיב לתוך מצב מדיטטיבי יותר ויותר. אין המדובר בדיסק של מדיטציה שכולל צלילי מים מפכים, פעמונים וקולות טבע - אלא בגישה חדשה אל כתיבת שירים של ממש, שמשרים אור ומדיטטיביות בעקיפין - למרות היותם שירים לכל דבר - ולא מוסיקת רקע ואווירה למדיטציה. יש ביכולתם של "תורת מיתרים" עדינים לקחת את המקשיב שאינו שופט שום שלב "עד ללבנה - עד הלב הנע מלא בינה... עד הלב הנע נח, נפתח, נפתח..." ("נצח" - שיר מספר שתיים). זוהי מדיטציה תוך כדי שירה.
שיר מספר שלש "שיר לבודהא מאוריון" יגלה לנו על חכמתו הבלתי נתפסת של האחד שהתגלה לנו זה עתה - עולם הפרדוקסים של החיים. אינטליגנציה שלא ניתנת להבנה - אלא בהתמזגות ישירה עמה.
כך, מתוך הדממה של המדיטציה, דרך תובנות התודעה של החכמה, יגיע החסד של  "א ה ב ה" - שיר מספר ארבע.
"בואי אהבה בואי אהבה"... אלא שהפעם היא איננה הצורך של המשורר, של הנכסף אליה, של האדם - כי אם דרכו ל ת ת. דרכו להעניק את כל הווייתו שאיננה יודעת פחד - "תני אותך דרכי... גלי לי אור יופייך"...
ו א ה ב ה מגלה לנו את כל יופיו של מרחב - זמן - אבל את כל יופיו - ללא סייגים.
אלפי הפלאים של "המילה והנחל", כאב בלתי נתפס שבשיר "למען השם", שמחה מתפרצת של "סמבה רגאיי", שטות וצחוק של "נחש", עדינות וכמיהה של "דג" וצימאון בלתי נדלה להתרחבות עד אין קץ של "אשר אתה הלב".
מפני שכל השיעור של החזרה משקט המדיטציה אל עולם הממשות, הינו שיעור של ה לב.
(הלב היקומי. לא הלב הבינאישי של האישיות שלנו...) הלב, שהינו ריקות שמתפרצת ללא שליטה דרך חיינו כדבר אלוהים חיים. זהו מסעו של היחיד שיש. של שלמות. של שלם. השלם.
על כך יאמר - ויהי - "אור" (שיר מספר אחת עשרה). ומתוכו תפרוץ ישות חדשה של בריאה - של שניים שהתמזגו לכדי ישות חדשה שלא תמות. שניים שיגידו שוב ושוב, שוב ושוב - עד שזה יברא מתוכם בעוצמת האהבה של הווייתם, בעוצמת האהבה שבליבם, האהבה של שמחת שתיקתם - עוד רגע קט, עוד רגע מעט -
"תכף נהיה אחד"...